News ID : 65777
Publish : 2021/04/20 19:05
14 ימים למנדט: ''אם נתניהו ייכשל, האופציות פתוחות''

14 ימים למנדט: ''אם נתניהו ייכשל, האופציות פתוחות''


פרופ' גד ברזילי, מומחה למשילות: לא בטוח שיוזמת בחירות ישירות תעבור את בג"ץ. יתכן והנשיא יעביר את המנדט לח"כ אחר מהליכוד שיוכל להקים ממשלה.

פרופ' גד ברזילי, מומחה לחוק ממשלה וחברה מאוניברסיטת חיפה, מתייחס בספקנות רבה לרעיון הבחירות לראשות הממשלה בלבד, הרעיון אותו מקדם השר אריה דרעי.

"יש היסטוריה ארוכה להצעות לרפורמות פוליטיות-ממשליות, ודוגמא אחת היא רפי בראשות בן גוריון שחרטה על דגלה את שינוי שיטת הממשל מבחירה יחסית לאזורית. כך גם הבחירות ישירות לראשות הממשלה ב-1996 ומכוחם הבחירות שהתקיימו ב-1999 וביטול הרעיון ב-2001. כך שהרעיון של בחירות ישירות לראש הממשלה אינו חדש. הוא עלה ונכשל בעבר", פותח פרופ' ברזילי ומבהיר כי "מעבר לשאלה אם הרעיון טוב או לא ברמה הממשלית, יש בו גם בעיה חוקתית".

"בית המשפט לא מתערב בשאלת שיטת הבחירות אם היא טובה או לא, אבל עולה על הפרק שאלת החוקיות בשעה שנערכו הבחירות לכנסת ה-24. כשהלכנו לבחור סברנו שהמפלגה שבה אנחנו בוחרים תהיה שותפה לממשלה או אולי אפילו תרכיב את הממשלה הבאה. לא ידענו שבעצם אנחנו בוחרים בכנסת שאולי תשנה את השיטה. לכן זו שאלה קשה של חוקיות וחוקתיות", אומר ברזילי הסבור כי מהלך שכזה יכול להתרחש רק לגבי העתיד ולא למפרע.

מאחר וכך "אם תהיה עתירה לבג"ץ – לא בטוח שההצעה ישימה ולכן לא בטוח שתהיה עתירה – אני מניח שבג"ץ בסיכוי לא מבוטל יתערב ויפסול, אם כי לעולם אין לדעת. זאת בשל הבעיה הקשה של חוקתיות".

האם המציאות הבלתי שגרתית של בחירות אחרי בחירות אינה מאפשרת את ייצור הפתרון הבלתי שגרתי הזה? על כך משיב פרופ' ברזילי ואומר כי הדברים תלויים בשתי רמות ניתוח: "רמת ניתוח אחת היא האם לעבור משיטת ממשל פרלמנטרי, המבוססת על הכנסת, לשיטת ממשל ישירה שבה בוחרים באופן ישיר ראש ממשלה. שאלה שנייה היא אם רוצים ליישם רפורמות בשיטה הפרלמנטרית הקיימת, וזה לטעמי הכיוון שנכון ללכת אליו. אני מסכים שיש לבצע רפורמות, אבל לא לשפוך את התינוק עם המים, אלא לבצע תיקונים ורפורמות בתוך השיטה הקיימת".

"למי שנוטה לתמוך בבחירות ישירות לראשות הממשלה, אזכיר שניסנו את זה ומה שקרה הוא רסיסי מפלגות וחוסר יכולת משילות של הכנסת. אם ההצעה הזו הייתה מתקבלת ספק אם ממשלה בראשות נתניהו הייתה זוכה לאמון שהרי מדובר באותה כנסת, ולכן שוב נחזור לאותה הנקודה. לכן הרפורמות צריכות להיות בתוך השיטה הקיימת. למשל, העלאת אחוז החסימה מה שיאלץ איחוד מפלגות, לחשוב על מצב ש/בו המפלגה הגדולה ביותר מרכיבה ממשלה ויכולה למשול גם כממשלת מיעוט, כך יימנע המשבר שבו אנחנו נמצאים כעת".

אלא שכדי לבצע את הרפורמות הללו יש צורך בממשלת קבע ולא ניתן לבצע אותן בממשלת מעבר, אך ברזילי מטיל ספק על עצם הקביעה שאכן לא ניתן להקים ממשלה בסיטואציה הנוכחית. זאת מאחר והדברים בין השאר תלויים בהתייצבותו של נתניהו כמועמד לראשות הממשלה. "יש להבחין בין תוצאות הבחירות כפי שראינו אותן, לבין ההתנגדות התקיפה, ציבורית ובכנסת, להמשך כהונתו של ראש ממשלה שכנגדו שלושה הוגשו סעיפי אישום חמורים. לכן צריך להיזהר בניתוח הבעיה: השיטה הפרלמנטארית לא כשלה. מה שכשל הוא המציאות שבה אין כיום פיתרון חוקי שמאפשר לאכוף נבצרות על ראש הממשלה במצב של כתב אישום".

בהקשר זה מזכיר ברזילי את עתירת התנועה לאיכות השלטון הקוראת לחייב את נתניהו לצאת לנבצרות ואת תשובת היועמ"ש לעתירה זו, ובתשובתו הוא לא פסל מצב שבו עם התקדמות משפטו, נתניהו ייאלץ לצאת לנבצרות. זאת בשל הקושי לנהל משפט וממשלה במקביל. "על פי החוק הקיים לא ניתן להביא להדחת ראש ממשלה טרם הרשעה בפסק דין חלוט, אבל יש מצב משפטי שני, ומדובר בסעיף אחר בחוק, לפיו ראש ממשלה יכול לצאת לנבצרות. החוק לא מונע יציאה לנבצרות. השאלה היא האם בנסיבות קונקרטיות של משפט פלילי ראש ממשלה יכול להמשיך בתפקידו. היועמ"ש קובע בתשובתו לתנועה לאיכות השלטון שעדיין לא בשלו הנסיבות שמחייבות יציאה לנבצרות, אבל יתכן וזה יהיה המצב בהמשך".

לדברי ברזילי מציאות זו מצביעה פעם נוספת על כך ש"לב הבעיה הוא שבפנינו ראש ממשלה מכהן שכנגדו שלושה סעיפי אישום בעברות קלון, ולא שהימין אינו יכול להקים ממשלה. בעבר אולמרט התפטר מתפקידו ואיפשר למוסדות הדמוקרטיה להמשיך ולהתקדם ולפעול", הוא מזכיר.

על הצעתו של דרעי לבחירות ישירות לראשות הממשלה במקום בחירות כלליות, אומר פרופ' ברזילי כי מדובר ב"חקיקה מיוחדת שנועדה לשתי מטרות - לייצר לחץ על שחקנים פוליטיים שלא מעוניינים בשלב זה להיכנס לממשלת נתניהו, והמטרה ארוכת הטווח יותר היא שבהנחה ונתניהו יזכה לאמון זה יסלול את דרכו, אבל זו ראיה שגויה מאוד, שהרי זו עדיין תהיה אותה הכנסת".

לנוכח דבריו אלה אנחנו שואלים את פרופ' ברזילי כיצד זה הוא רואה את הפתרון של דרעי בעייתי מאחר ולנתניהו אין 61 מנדטים גם אם ייבחר שוב, בעוד קודם לכן טען שאחת הרפורמות הנדרשות האפשריות היא מתן ראשות הממשלה לראש המפלגה הגדולה, גם אם בכוחו להקים רק ממשלת מיעוט. מכך עולה השאלה האם ממשלת מיעוט יכולה או לא יכולה לתפקד.

"יש להבחין בין בהיבט המשפטי לממשלי. בהיבט המשפטי, הרפורמה המוצעת מחייבת תיקון חקיקה של חוק יסוד. במצב החוקי הקיים אופוזיציה עם 61 חברי כנסת יכולה להביא לנפילת ממשלה. לכן הרפורמות האלו אינן בעלות היתכנות פוליטית, אלא אם יעברו שינוי חקיקה".

בהמשך הדברים מציין ברזילי את האפשרויות הניצבות בפני נשיא המדינה במידה ונתניהו אכן ייכשל בהרכבת הממשלה הבאה, ומסתבר שבפניו יותר מאפשרות אחת: "אם נתניהו יודיע לנשיא, על פי החוק, שלא הצליח להקים ממשלה שתזכה לאמון הכנסת, הנשיא עומד בפני שתי אפשרויות: להטיל את הרכבת הממשלה על לפיד או מישהו אחר שלפיד יסכים שייכנס לנעליו, והאפשרות השנייה היא להחזיר את המנדט לכנסת ואז כל חבר כנסת יוכל להרכיב ממשלה, למעט נתניהו שכשל במשימה".

להערכתו של ברזילי במציאות שכזו יתכן ויתברר שגוש פרלמנטרי של מרכז שמאל עם בנט יוכל להקים ממשלה, או שחבר כנסת אחר מהליכוד יוכל לעשות זאת במקום נתניהו, "סביר להניח שכל חבר כנסת מהליכוד יוכל להקים ממשלה".


נור ניוז
שיחה

نظر شما

קריקטורה


Copyright © 2020 He.‎NourNews.ir‎, All rights reserved.